כהנא ואח' נ' גלי-רהיט (1989) בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בתיק לבימ"ש לתביעות קטנות בחיפה.

2.לטענת המבקשת בתנאים כללים של ההזמנה נרשם:

"מוסכם על הלקוח כי מקום שפוט במקרה של חילוקי דעות יהיה בעיר חיפה".

כמו כן, מקום ביצוע ההזמנה וההתחייבות ומקום מושבה של המבקשת הוא בישוב מגדים באזור חיפה.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, בין היתר, שאין תוקף לתניית שיפוט במסגרת בימ"ש לתביעות קטנות וכן שמקום מסירת הרהיטים היה בכפר סבא (מחוז מרכז).

4.תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976 קובעת:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6)בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית."

5.המשיבים רכשו רהיטים מהמבקשת.

6.תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) המובאת לעיל, קובעת שאין תחולה לתניית שיפוט בתביעות קטנות, לעניין הסמכות המקומית, גם אם היא ייחודית (ר' לדוג' ת"ק 17348-02-13 גרופר נ' א.ל. קנגרו בע"מ (פורסם בנבו).

7.זאת ועוד, בהתאם לתקנה 2 לתקנות ניתן לרכוש סמכות מקומית לפי כל אחת מהחלופות המצוינות בה. התובע הוא זה אשר בוחר את החלופה המתאימה לו ומשבחרו המשיבים בחלופה של מקום המסירה של הנכס, לבית משפט דנא הסמכות המקומית לדון בתובענה ואין כל מקום להעברת הדיון לבימ"ש לתביעות קטנות בחיפה.

8. יתירה מכך, בע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח' (פורסם בנבו), קבע בימ"ש:

"במדינה קטנה כמדינתו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בימ"ש זה או אחר".

זאת ועוד, המדיניות שנפרסה כחוט השני בפסיקה קובעת כי יש לפרש את עניין סמכות השיפוט המקומית בצורה מרחיבה.